פעולות הדברה מסוימות יכולות לסייע להרחיק או להשמיד נדלים וניתן לבצע אותן באופן עצמאי ועם אנשי מקצוע. במאמר הבא נתמקד בתכונות של נדלים ונסביר כיצד הן משפיעות על האפקטיביות של ההדברה
בעלי חיים מסוג נדלים פעילים בעונה הלחה ובשעות החשכה. ברוב המקרים כמעט בלתי אפשרי לחשוף את הנדלים בקיץ, כי אז הם מסתתרים בתוך שכבות קרקע נמוכות ומתחת לסלעים שבהם יש רמת לחות גבוהה. עם זאת, לנדלים יכולת הישרדות גבוהה והם נוטים לצאת ממקום המחבוא שלהם בשעות הלילה כדי לחפש אחר חרקים, פרוקי רגליים אחרים וחסרי חוליות.
בישראל למשל יש ארבעה סוגים שונים של נדלים ולכל אחד מהם תכונות אחרות. אם רוצים להשיג אפקטיביות גבוהה באמצעות הדברה או ריסוס נגד נדלים, צריך להכיר את ההבדלים ביניהם:
א. נדל ארוך רגליים – הנדל בעל מערכת הנשימה המפותחת ביותר הוא זה שיש לו 15 זוגות רגליים שנראות ארוכות יותר בחלק האחורי של הגוף. עם זאת, הגוף שלו קטן והארס שלו אינו מסוכן לאדם. מזהים אותו באמצעות הצבע החום וריסוס שלו נעשה בדרך כלל באופן שאינו חיוני.
ב. קטנדל – נדל דק, שמכונה גם קטנדל, הוא בעל פרקים ורגליים רבות. התכונות הבולטות שלו הן שאין לו עיניים והוא נוטה להתחפר, מה גם שאורכו יכול להגיע עד 3 ס"מ בלבד. גם פה, יש לציין שהנדל הדק אינו ארסי והצבע החום מעיד על כך.
ג. נדל שונה פרקים – נדל בעל פרק ארוך ואחריו קצר ואז ארוך ואחריו קצר מכונה "נדל שונה פרקים". יש לו עשרות עיניים מכל צד של הראש ואורכו עד 15 ס"מ, אך הוא אינו מסוכן. מנגד, הצבע שלו אינו חום אלא צהוב בהיר.
מה עושים עם נדל ארסי?
רבנדל ארסי הוא כבר חיה אחרת לגמרי. כאן חשוב לא רק לנסות לבצע ריסוס נגד נדלים על מנת להרחיק אותם, אלא להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי להדביר אותם לצמיתות. בראש ובראשונה, כדאי לדעת שלנדל כזה יש 26 פרקי גוף והאורך שלו יכול להגיע עד 17 ס"מ. שנית, הגוף שלו גדול ולכן הוא עמיד יותר מפני התייבשות.
מלבד האמור לעיל, אפשר לזהות את הצורך בהזמנת אנשי מקצוע לצורך ריסוס נגד נדלים ארסיים באמצעות הצבע של הגוף. לנדל ארסי יש צבעי אזהרה ברורים של צהוב ושחור ורגליים אדומות שקשה לפספס. יתרה על כך, הוא נפוץ בכל רחבי הארץ והנשיכה שלו לא רק מכאיבה אלא גם גורמת להופעת נפיחות, חום והקאות.
מה עושים כדי להימנע מהצורך בפעולות הדברה?
כמו עם חרקים אחרים, גם ריסוס נגד נדלים הוא בדרך כלל רק השלב האחרון בניסיון התמודדות יעיל יותר. במילים אחרות, כדאי לנסות להימנע מלכתחילה מהצורך בריסוס ולהרחיק עד כמה שאפשר את הנדלים מפתח הבית ומהחצר. למרות שרוב הנדלים הם כאמור לא רעילים ועל אף שחלקם תורמים לבית בכך שהם נפטרים מחרקים אחרים – רובנו מעדיפים לא לראות אותם קרוב.
הדרך למנוע את נוכחות החרקים היא לייבש מקומות רטובים, לשמור על בית נקי ולייבש גם מרתפים, ארונות וכל חדר שיש בו לחות – לרבות חדרי אמבטיה ושירותים. ספציפית יותר, אפשר לפזר שקיות הדברה ייעודיות באזורים מועדים לפורענות כמו מתחת לכיור וניתן גם לנסות לבצע ריסוס מונע.
אם זה לא עוזר, יש ליצור קשר עם אנשי מקצוע שמתמחים ספציפית בפעולות כגון ריסוס נגד נדלים ולדרוש מהם אחריות כמה שיותר ארוכה על התוצאות.
